ועדת המדע והטכנולוגיה בראשות ח"כ עינב קאבלה, התכנסה לדיון במחקר ופיתוח בתחום החיסון לקורונה. מנהל המכון הביולוגי, ראש רשות החדשנות, מדענים ואנשי מחקר, עדכנו בתמונת מצב התקדמות ישראל בדרך לחיסון.

מנהל המכון הביולוגי, פרופ' שמואל שפירא, פרט את שלבי הנפקת החיסון: "אנחנו קודם כל מתחילים בהבנת המחלה שהמטרה הסופית היא להגיע לטיפול או לחיסון. ב-2 בפברואר רה"מ הנחה לפתח חיסון ונוגדנים טיפוליים לטובת אזרחי ישראל. ומאז אנחנו עובדים מסביב לשעון כדי להגיע ליעד. זאת הייתה החלטה מקצועית ונכונה. היכולת היחידה לתכנן ולייצר חיסונים הוא במכון הביולוגי. אנחנו מוקד ידע ומצוינות בעולם, לא אכזבנו והבאנו את המוצר".

עוד הוסיף, "אף גוף בעולם לא עשה כמות ונפח ניסויים בבעלי חיים כמו שאנחנו עשינו, ולכן אנחנו מרגישים בטוחים יותר. לא עשינו קיצורי דרך, עשינו דרך ארוכה וטובה ולכן יש לנו חיזוק שהחיסון הוא יעיל ובטוח. יש חבלי לידה קשים, תמיד יש מתח בין רגולטור לגוף שרוצה לייצר, אני מקווה שאנחנו מתקדמים טוב. יש לנו את היכולת והידע לייצר חיסון עבור כל אזרחי מדינת ישראל. אנחנו מדברים על סדר גודל של 10-15 מיליון מנות".

פרופ' שפירא אמר בנוגע לקצב ההנפקה של החיסון: "העבודה על הנוגדנים תיקח חודשים מעטים, יכול להיות שיהיו מנות ראשונות בקרוב מאוד. מבחינת פיתוח החיסון תחילת הניסויים בבני אדם יתחילו במחצית אוקטובר. בפאזה הראשונה נבצע ניסויים ב100 אנשים בריאים, פאזה שנייה קבוצה גדולה יותר של 1,000 נבדקים. והפאזה השלישית משווה 2 קבוצות שימנו 20-30 אלף, זה מספרים אדירים ועלויות אדירות. המטרה היא לבדוק אפקטיביות ובטיחות".

פרופ' שפירא הסביר את מטרת החיסון הישראלי, "הפאזה השלישית מורכבת ולוקחת זמן ואני חושב שאם עדיין נהיה בשלב הזה נתחיל לחסן בהיקפים גדולים. מרגע הראשון ידעתי שלא נהיה ראשונים, אולי בעשירייה הפותחת. אני חושב שהמטרה שלנו לא להיות ראשונים המטרה להביא חיסון לאזרחי מדינת ישראל. אנחנו נביא חיסון טוב ובטוח בפרק זמן סביר ורלוונטי לקורונה. עלות של מנה ביולוגית של נוגדן זה סדר גודל של אלפי דולרים וזה ייתנן לחולים ספציפיים. זו הגנה יקרה וקצרה, סדר גודל של 3 חודשים. יש לנו דו שיח רציף עם משרד הבריאות".

לדבריו, "אין הרבה תרופות מקוריות שפותחו במדינת ישראל. יש שלבים אחרים ברגולציה שדורשים את הזמן. אבל אסור שבירוקרטיה תאט אותו. איבדנו זמן בדרך אבל פניי קדימה. יש הידברות טובה אנחנו רצים קדימה. תאריך היעד הוא אחרי החגים. זה מחצית אוקטובר, ובתאריך הזה נתחיל בניסויי אנוש".

פרופ' שפירא התייחס לחיסונים ממדינות אחרות, ואמר "יש פרסומים על כל מיני חיסונים בעולם. אבל חשוב לזכור שבסוף כל אחד מפתח חיסון אחר. הניסיון שלנו טוב ומבוסס. לא יהיה נכון שאחד יקבל חיסון שיוצר בארץ ואחד של חו"ל. אם יימצא חיסון אחד שיהיה טוב לנשים הרות ילכו אליו. הדבר המעשי והנכון הוא שהחיסון יהיה החיסון שלנו. אבל אם יהיה חיסון אחר ואנחנו חלילה נכשל, הבריאות קודמת לכל".

ד"ר אורי פיינשטיין, משרד הבריאות, הוסיף: "אנחנו עוקבים אחרי תמונת ההתפתחות החיסון ברחבי העולם. בתמונת המצב כפי שהיא מצטיירת יש כמעט 160 ניסיונות מוכרים לפתח חיסון ועוד מספר לא מבוטל של ניסיונות לא מוכרים. כיום יש כבר 28 ניסיונות פיתוח מתקדמים. ו-6 חיסונים בעולם שכבר החלו בחיסון המוני של נבדקים".